חלוניות צבע וטקסט

צבע

חלונית הצבע מערבבת את צבע המילוי או צבע קו המתאר. שני השבבים בפינה השמאלית העליונה קובעים איזה מהם אתם עורכים; השדות לצדם נותנים את הערך המדויק, כ-RGB,‏ HSB, גווני אפור או CMYK בהתאם למצב הצבע של המסמך, עם תיבה הקסדצימלית לצבעי רשת. גררו לאורך הספקטרום שבתחתית לבחירה מהירה, או השתמשו בשבבי ללא, לבן ושחור שמשמאלו. היפוך וצבע משלים משנים את הצבע הנוכחי בלחיצה אחת.

דוגמיות

חלונית הדוגמיות שומרת את הצבעים, מעברי הצבע והדוגמאות שתרצו לעשות בהם שימוש חוזר. דוגמית יכולה להיות גלובלית — מסומנת בפינה לבנה — כך שעריכתה צובעת מחדש בבת אחת כל אובייקט שמשתמש בה. הדוגמיות מתקבצות בקבוצות צבע בעלות שם, שאפשר לקפל כדי לשמור על חלונית מסודרת. תחתית החלונית מחליפה בין תצוגת רשת לתצוגת רשימה, מסננת את המוצג ויוצרת דוגמיות, קבוצות ותיקיות חדשות; גררו דוגמית אל פח האשפה כדי להסיר אותה.

מעבר צבע

חלונית מעבר הצבע בונה מעבר קווי, מעגלי או חופשי. הפס שלאורך האמצע נושא את עצירות הצבע: לחצו מתחתיו כדי להוסיף עצירה, גררו כדי להזיז אותה, וגררו את המעוינים שמעליו כדי להסיט את נקודת האמצע בין שתי עצירות. קבעו את סוג מעבר הצבע, את הזווית שלו — ובמעבר מעגלי גם את יחס הממדים ואת נקודת המוצא — ותנו לעצירה הנבחרת צבע ואטימות. לאחר מכן כלי מעבר הצבע גורר את כיוון המעבר ואת אורכו ישירות על פני היצירה.

קו מתאר

קו המתאר קובע את הקו המצויר לאורך נתיב. קבעו את העובי שלו, את צורת קצותיו (קצוות) ופינותיו (חיבורים), והאם הוא ממורכז על הנתיב או נמצא בתוכו או מחוצה לו. הפעילו מקפים והגדירו את תבנית אורכי המקפים והרווחים; הוסיפו ראש חץ לכל אחד מהקצוות ושנו את גודלו; ובחרו פרופיל רוחב כדי שהקו יתעבה ויצטמצם לאורכו במקום להישאר אחיד.

תו

חלונית התו מעצבת טקסט תו אחר תו. בחרו את הגופן ואת הסגנון שלו, את הגודל ואת מרווח השורות, את הריווח לאורך רצף תווים ואת הקרנינג בין זוג תווים, ומתחו או הזיזו את הגליפים באמצעות קנה מידה אופקי ואנכי והסטת קו בסיס. המתגים בתחתית מגיעים לתכונות הרישיות, המיקום וה-OpenType — אותיות קטנות, ליגטורות, כתב עילי ועוד — שהגופן מספק.

פסקה

הגדרות הפסקה חלות על פסקאות שלמות בבת אחת. בחרו יישור — לשמאל, למרכז, לימין או אחת מאפשרויות היישור לשני הצדדים — וקבעו את ההזחות לקצה השמאלי, לקצה הימני ולשורה הראשונה. הוסיפו רווח לפני ואחרי כדי לאוורר את הטקסט, והפעילו מיקוף כדי לאפשר למילים ארוכות להישבר בשוליים.