תלת-ממד

תלת־ממד וחומרים הופך צורה שטוחה לגוף מוצק שאפשר לסובב, להאיר ולתת לו משטח, בלי לנטוש אף פעם את היצירה הווקטורית שלכם. זהו אפקט חי: הגוף המוצק מצויר מהנתיב שמתחתיו, והנתיב הזה נשאר ניתן לעריכה מלאה, כך שאפשר לשנות את קו החוץ, את הצבע או את הטקסט בכל עת והתלת־ממד נבנה מחדש סביבו.

פתיחת האפקט

בחרו קודם אובייקט, ואז בחרו סוג אובייקט מתוך אפקט › תלת־ממד וחומרים: מישור, שליפה ושיפוע, סיבוב סביב ציר או ניפוח. כל אחד מהם מוסיף את האפקט ופותח את חלונית תלת־ממד וחומרים, שבה נמצאים שאר הפקדים. אותה חלונית נפתחת גם בפני עצמה דרך חלון › תלת־ממד וחומרים או דרך אפקט › תלת־ממד וחומרים › חלונית תלת־ממד וחומרים.

החלונית צריכה שמשהו ייבחר לפני שהיא יכולה לעשות דבר; כששום דבר אינו נבחר היא אומרת זאת ומאפירה את הפקדים שלה. ברגע שלאובייקט יש את האפקט, ארבעת כפתורי סוג האובייקט מופיעים לאורך ראש החלונית, כך שאפשר להעביר צורה משליפה לסיבוב סביב ציר בלחיצה אחת ולשמור את הסיבוב והתאורה שכבר קבעתם.

מאחר שזה אפקט ולא המרה, אפשר להחיל אותו כמעט על כל דבר שנתיב יכול להכיל: צורה, קבוצה, קו חיצוני או טקסט חי. עריכת המקור, למשל הקלדה מחדש של מילה או הזזה קלה של נקודת עיגון, מריצה מחדש את האפקט על היצירה החדשה.

ארבעת סוגי האובייקט

סוג האובייקט קובע כיצד הצורה השטוחה מתפרשת כגוף מוצק. בחרו את זה שמתאים לצורה שאתם מחפשים.

מישור

מישור משאיר את היצירה שטוחה וממקם אותה ככרטיס במרחב תלת־ממדי, כך שכל מה שהוא עושה הוא לאפשר לסובב ולהטות אותה. אין עומק לקבוע. השתמשו בו כשתרצו שפיסת יצירה שטוחה תשב בזווית, כמו תווית ששוכבת לאחור על משטח או תג מוטה שתופס את האור, בלי לתת לה עובי כלשהו.

שליפה ושיפוע

שליפה דוחפת את הצורה ישר לאחור כדי לתת לה עובי, והופכת קו חוץ לגוש מוצק. שיפוע מעגל או חותך את הקצוות הקדמיים והאחוריים כך שלא יישארו חדים. חורים נשמרים: נתיב מורכב כמו טבעת או אות עם חלל פנימי נשאר חלול לכל אורכו. זה הסוג לשימוש עבור כיתוב, סמלילים, אייקונים ותגים שאמורים להיראות בולטים או חקוקים.

סיבוב סביב ציר

סיבוב סביב ציר מסובב את הצורה סביב הקצה השמאלי שלה, כמו פרופיל שמסתובב במחרטה ומשרטט גוף מוצק. ציירו חצי מאובייקט סימטרי, כוס, בקבוק, קערה, כלי שחמט, וסובבו אותו לגוף עגול. זווית הסיבוב יכולה להיות פחות מסיבוב מלא, כדי להשאיר חתך שמראה את הפנים.

ניפוח

ניפוח מנפח את הצורה החוצה, כאילו הייתה כרית מלאה באוויר, ונותן לה חזית רכה ומעוגלת במקום שטוחה. השתמשו בו לכפתורים רכים, לתגים מרופדים, לממתקים ולמדבקות מעוגלות, כשתרצו התנפחות ולא קצה שלוף וקשה.

עומק, שיפוע וצעדים

המקטע אובייקט מכיל את השדות שמעצבים את הגוף המוצק. אילו מהם מופיעים תלוי בסוג האובייקט, כך שהחלונית מציגה תמיד רק את השדות שעושים משהו עבור הסוג הנוכחי.

למישור אין אף אחד מאלה: אין לו עובי לתאר. אם סיבוב סביב ציר מעוגל או שיפוע מעוגל נראים זוויתיים מדי, העלו את מספר הצעדים; אם אתם רוצים במכוון מראה מפואה עם מעט מצולעים, הורידו אותו.

סיבוב האובייקט

המקטע סיבוב קובע כיצד האובייקט פונה אליכם. הדרך המהירה ביותר היא משטח התצוגה המקדימה: גררו לרוחבו כדי לסובב את האובייקט שמאלה וימינה, וגררו למעלה ולמטה כדי להטות אותו קדימה ואחורה. לזוויות מדויקות, השדות X,‏ Y ו-Z מסובבים את האובייקט סביב כל ציר, כל אחד מ-‎-180° עד 180°.

תפריט הסיבוב מכיל נקודות מבט מוכנות, כך שאפשר להעביר את האובייקט ישירות לתצוגה סטנדרטית במקום לכוונן אחת:

מחוץ לציר: חזית, גב, שמאל, ימין, למעלה, למטה

תצוגות של שלושה רבעים שמראות חזית ראשית אחת יחד עם מעט מהחלק העליון או מהצד. ברירת מחדל טובה לגוף מוצק שאמור להיראות כגוף מוצק.

איזומטרי: שמאל, ימין, למעלה, למטה

תצוגות איזומטריות אמיתיות, שבהן שלושת הצירים מקוצרים באופן שווה והקווים נשארים מקבילים. מתאים ליצירה טכנית ובסגנון משחקים שחייבת להתיישר.

חזית, גב, שמאל, ימין, למעלה, למטה

שש התצוגות הישירות, המביטות היישר אל חזית אחת. שימושי לבדיקת הצורה או להצגה שטוחה וחזיתית.

בחירה בהגדרה קבועה ממלאת את השדות X,‏ Y ו-Z; שינוי ידני של אחד מהם מציג את התפריט כסיבוב מותאם אישית. השדה פרספקטיבה, מ-0° עד 160°, קובע עד כמה האובייקט נסוג: באפס הצדדים נשארים מקבילים, וככל שמעלים אותו הקצוות הרחוקים נמשכים פנימה לעבר נקודת מגוז, כפי שאובייקט אמיתי שנראה מקרוב נראה מצטמצם. הוסיפו מעט פרספקטיבה לתצוגת שלושה רבעים מציאותית, או השאירו אותה על אפס כדי לשמור על מערך איזומטרי או חזיתי מדויק.

תאורה

המקטע תאורה קובע מאיפה מגיע האור ועד כמה הוא חזק, וזה מה שגורם למשטח להיראות בולט, חקוק או מעוגל. תפריט תאורה מציע ארבע נקודות התחלה, רגילה, מפוזרת, שמאל למעלה וימין, וכל שינוי בשדות שמתחת מציג אותו כתאורה מותאמת אישית.

עוצמה

חוזק האור הראשי, באחוזים. ערך גבוה יותר הופך את הפאות המוארות לבהירות יותר ואת ההדגשות לחזקות יותר.

סביבתית

אור מילוי שמבהיר את האובייקט כולו, באחוזים, כך שהפאות המוצלות לא נופלות לשחור. העלו אותו למראה רך ואחיד יותר; הורידו אותו לניגודיות עמוקה יותר.

סיבוב

היכן האור נמצא סביב האובייקט, מ-‎-180° עד 180°, מה שמעביר את ההדגשה והצל לצד השני.

גובה

כמה גבוה האור מעל האובייקט, מ-0° (בגובהו, לצללים ארוכים ומשתרכים) עד 90° (ישר מלמעלה, לאור אחיד).

מפוזרת נותנת גימור רך ובעל ניגודיות נמוכה; שמאל למעלה וימין מטילות את האור מצד אחד למראה דרמטי ומפוסל יותר. התחילו מההגדרה הקבועה הקרובה ביותר, ואז כווננו את ארבעת השדות לפי טעמכם.

חומרים

שלושה כפתורי חומר קובעים כיצד המשטח תופס את האור: פלסטיק, מט ומתכת. פלסטיק נותן ברק רך עם הדגשה ברורה, הבחירה הרגילה למראה ידידותי ויצוק. מט מסיר את הברק לגימור שטוח ואחיד, שנראה כמו נייר, חימר או משטח מודפס. מתכת נותנת ברק קשה יותר ובעל ניגודיות גבוהה יותר, לכרום, זהב ומתכות מלוטשות אחרות. החומר פועל יחד עם התאורה, כך ששינוי באחד מהם כדאי לבדוק מול השני.

שמירה על אפקט חי, והרחבה

כל מה שתואר למעלה נשמר כאפקט חי אחד על האובייקט, שמופיע בחלונית ערימת הצביעה (⇧F6) עם תג fx מעל המילויים וקווי המתאר של האובייקט. לחצו על הרשומה הזו כדי לפתוח מחדש את חלונית תלת־ממד וחומרים, או הסירו אותה שם כדי להחזיר את האובייקט למצב שטוח. בתוך החלונית, הסרת תלת־ממד מסירה את האפקט מהבחירה.

כל עוד האפקט חי, היצירה שמתחתיו נשארת נתיב פשוט וניתן לעריכה, וזה מה שמאפשר להמשיך לכוונן את הצורה, הצבע והטקסט. כשהמראה סופי ותרצו את התוצאה כיצירה וקטורית רגילה, למשל כדי לערוך את הפאות הבודדות או כדי להעביר את הקובץ הלאה, השתמשו בהרחבה כווקטור בחלונית (זהה לאובייקט › הרחבת מראה). פעולה זו צורבת את הגוף המוצק לנתיבים ומסיימת את חייו כאפקט, אז הרחיבו עותק אם ייתכן שתרצו עדיין לשנות את העומק או את הזווית מאוחר יותר.